על ספר השירה החדש של ציפי שחרור – דברי מאייר העטיפה: המשורר רוני סומק
"הרוח ב"מעגל המתופפות" מנשבת מהרי הרוק'נרול להרי מרוקו. גם סכינים בין הירכיים וגם כתר על ראשה של נסיכת מרקש. ציפי שחרור אוהבת את הרוח הזאת. היא מניעה יפה יפה כנפיה, בעיקר שהיא "שחרורית נרגשת / ללא קן, לא קניין, רק רפידות אויר לעוף".
רוני סומק
פרטים על ספר השירה החדש של ציפי שחרור
מעגל המתופפות
מאת: ציפי שחרור
עורך: ד"ר חיים נגיד
ספרא בית הוצאה לאור
איגוד כללי של סופרים בישראל
********
127 עמודים, 68 ₪
הספר מלווה במאמר על שירתה של ציפי שחרור מאת פרופ' זיוה שמיר.
מן הכריכה האחורית
בספר שיריה ה-13 מפליאה ציפי שחרור בעוצמתם וברעננותם של שיריה. התבוננותה הייחודית והמקורית מזניקה אל עין הקורא כבר בשיר הפותח את הספר צירוף אוקסימורוני מפעים המוגש בשפה יומיומית צנועה: "שִׂימוּ לֵב לַלַּיְלָה הַמִּתְכַּלֶּה. הַעֲמִיקוּ בּוֹ לִפְנֵי שֶׁיֻּכְתַּם בָּאוֹר". וכשם שהאור מכתים את החושך, כך בשיר "מעגל המתופפות" היא מערבלת דימויים נשיים חדים ומפתיעים של פטמות ברזל עם סכינים בין הירכיים, ויוצרת אייקון נשי חדש מפתיע ועוצמתי. וכך שרות הנשים שלה "אָנוּ מַעְגַּל הַמְּתוֹפְפוֹת / עִם פִּטְמוֹת הַבַּרְזֶל / אָנוּ מַעְגַּל הַמְּתוֹפְפוֹת / מִיְּרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב / אָנוּ מַעְגַּל הַמְּתוֹפְפוֹת / מִתֵּל אָבִיב לְלֹא הַפְסָקָה / וְסַכִּינִים בֵּין הַיְּרֵכַיִם" (עמ' 10). החזרה המהפנטת על "אנו מעגל המתופפות" מצטברת בסופו של דבר למעין המנון של האישה העברייה החדשה.
כ-45 שנה עברו מאז קראה המשוררת אנדה עמיר את שיריה הראשונים של הנערה ציפי שחרור והכתירה אותה בתואר משוררת. 44 שנים עברו מאז הופיע ספרה הראשון, ועדיין נותרו בה עוצמת הנעורים, חדוות הגילוי של פלאי תבל, סקרנות בלתי נדלית, ולצדה תאווה לעולם פרוע ופורץ גבולות, המובנית היטב במסגרת השיר. וכך, בחטיבה השנייה בספר, הנושאת את השם במקום אחר, היא מתעדת את נסיעותיה למקומות אקזוטיים, כמו הביקור בעיירה אובידוש, פורטוגל, בשיר "אביר, חתול וחרב פיפיות". זהו שיר חלומי שבו היא מערערת באמצעות דמיונה הפורה ועם לא מעט הומור, את כל השבלונות השחוקות שנקשרו במסע תיירותי. שם באובידוש, במלון קודר שחללו מפיח צמרמורת היא נישאת על כנפי הדמיון באפיריון ישועי: "בְּמָלוֹן אָפֵל שֶׁקִּירוֹתָיו מְפִיחִים רֵיחַ גְּוִילִים וְטַחַב / נוֹחֵת בְּחַדְרִי מִסְדַּר אַבִּירִים כַּאֲרָיוֹת. / וְעֵרוּתִי יַלְלָנִית וְנִשְׁאֶבֶת בְּמָלוֹן קוֹדֵר / וְאַבִּיר חָתוּל וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת סוֹגְרִים עָלַי / וּבַשָּׁבוּעַ הַקָּדוֹשׁ הֵם נוֹשְׂאִים אוֹתִי בְּאַפִּרְיוֹן יֵשׁוּעִי" (עמ' 65).
חיים נגיד
"… הצורך להכיר את דמות האב ואת נכסי העבר (בין שלצורך השתלבות והתמזגות ובין שלצורך התנצחות והיפרדות) הוא תנאי מוקדם ליצירת אמנות ראויה לשמה. ציפי שחרור אינה חוששת להיתלות באילנות גבוהים או לעמוד על כתפי ענקים, וזה סוד קסמם וערכם של שיריה – המשוחררים והכבולים בעת ובעונה אחת".
"… ציפי שחרור היא משוררת וסופרת עם דמיון יוצר מגביה עוף וגם ציפור דרור ואשה משוחררת".
פרופ' זיוה שמיר
ציפי שחרור – משוררת וסופרת מוערכת ועטורת פרסים. מעגל המתופפות הוא ספר שיריה השלושה עשר. קדמו לו ליאונרד כהן שר לה; עונה שניה לאהבה – מבחר שירים וחדשים, משולב במונוגרפיה על שירתה מאת פרופ' נורית גוברין; שפה משותפת בעריכת המשורר נתן זך, ברבורים חסרי דאגה, קטורת וכישוף ועוד. בין ספריה הרבים (למעלה מ-30) – הרומן קליפסו רמלה, קובצי סיפורים, נובלות וספרי ילדים ונוער. ספריה זכו בפרסים ובהוקרות, ביניהם: פרסי ראש הממשלה (בשנים 1994, 2003), פרס אקו"ם, פרס ע"ש חומסקי מטעם אגודת הסופרים העברים, פרס קוגל לספרות יפה, ועוד. ציפי שחרור ערכה אנתולוגיות לשירה ופרוזה ושימשה כעורכת כתב העת מאזנים, במשך כעשר שנים.